יזמי IVN בני לוין, איציק דנציגר ושוקי ארליך בשיחה פתוחה עם שלומית לן, הגלובס

פורסם על ידי on נוב 30, 2014 in חדשות |  

מה מקשר בין אריות ההיי–טק איציק דנציגר (קומברס), בני לוין (נייס) ושוקי ארליך (אמדוקס) לבין צעיר ערבי מג'סר א–זרקא, רב מבני ברק  ויזם מרהט?

התשובה היא אחת – קרן IVN לעסקים חברתיים שמטרתה לצמצם פערים בחברה הישראלית. רגע לפני שהמדינה מושיטה יד לתחום כולו, בשיחה עם הגלובס הם מדברים על הפילנתרופיה החדשה, מביטים בכאב על מה שקורה לקומברס ומצטערים על המכירה של די.בי. מושן.

Pic of globs (2)איציק דנציגר היה נשיא קומברס בימי תפארתה. בני לוין היה ממייסדי נייס, ולפני כשנתיים הוביל כיושב ראש את  חברת המידע הרפואי די.בי. מושן לאקזיט של 235 מיליון דולרים. שוקי ארליך היה חלק מההנהלה הבכירה של אמדוקס ועמד בראש קרן הון הסיכון גיזה. כיום שלושתם יושבים איתי במשרדי קרן IVN, הקרן לעסקים חברתיים, באחד הבניינים הישנים והפשוטים בהרצליה פיתוח, רחוקים מהחידושים האחרונים של הטכנולוגיה ומניהול המשחתות הגדולות של ההיי טק הישראלי. בני לוין הוא סגן יו"ר הקרן, איציק דנציגר יו"ר ועדת השקעות ושוקי ארליך דירקטור. עם ברק בעיניים הם מדברים על סטרט-אפים שונים לגמרי, כמו חנות שמוכרת דברי זכוכית ועץ לתיירים מזדמנים וגסטהאוס בג'סר א–זרקא.

הפילנתרופיה החדשה
קרן IVN, המגדירה את עצמה כקרן הון סיכוי, היא קרן שבני לוין, איציק דנציגר ושוקי ארליך היו ממקימיה ופעילים בה כבר 12 שנה. קרן זו החלה כמיזם פילנתרופי שבו אנשי עסקים תורמים מכספם, אך גם מזמנם ומכישוריהם לצמצום פערים חברתיים, בעיקר דרך חינוך. במהלך אבולוציוני היא הפכה לקרן התומכת בעסקים חברתיים, בדרך של מענקים, הלוואות וליווי צמוד של מנטורים–יועצים.

הרעיון הוא שהעסק לא יישאר נתמך לנצח על שולחן הפילנתרופיה, אלא יעמוד על רגליו ויצליח לקיים את עצמו, בעוד שהקרן תקבל חזרה את ההלוואות שנתנה לו ותוכל, בעזרתן, לסייע לעסקים חדשים. המונח "עסק חברתי" הוא הלהיט של מה שמכנים "הפילנתרופיה החדשה", זו שמבינה שלנדבנות הקלאסית המעניקה לחם לרעב ותרומה לנזקק יש מגבלות, והיא מקילה אולי על הנזקקים, אבל איננה יוצרת שינוי מהותי.

עסק חברתי קוסם לתורמים כיוון שהוא מדבר בהיגיון העסקי שבו הם מנהלים את חייהם ואת החברות שלהם, ובמקביל גם משרת מטרה חברתית. לאחר ההתנעה הראשונית בדמות הון והדרכה, גורס ההיגיון הזה, העסק יוכל להמשיך לחיות בכוחות עצמו. סיבה נוספת שבשלה התורמים אוהבים את סוג ההשקעה הזה היא כי הכסף שנתנו "מכפיל את עצמו" – לאחר שעזר להקים עסק חברתי בדרך של הלוואה, הכסף חוזר לקרן ומשמש להקמת עסקים חברתיים נוספים, וכך התרומה מועצמת ושווה הרבה יותר מהסכום המקורי. בקרן מציגים להם מדדים של "תשואה חברתית" – למשל, כמה מועסקים יש, או כמה בני נוער עברו בו וחייהם, יש לקוות, עלו על פסים נורמטיביים יותר – לצד מדדים של תשואה עסקית, כלומר עד כמה העסק מסוגל לעמוד על רגליו.

למאמרה המלא של שלומית לן, הגלובס (בעברית)